ג׳ון אליאס דעיבס

מייסד שותף של ארגון הבית

ג׳ון נולד בשנת 1979 ביוסטון, טקסס, והוא צאצא למשפחה פלסטינית נוצרית תימנית. הוא שייך לשבט אל-שאראקה, אחד מ7 השבטים המקוריים אשר ייסדו את העיר רמאללה בתקופת השלטון העות׳מאני על פלסטין במאה ה15.

ב1994 בגיל 14, עבר לפלסטין עם משפחתו, שנה לאחר החתימה על הסכמי אוסלו. במהלך ההלם התרבותי של המעבר ממזרח למערב, הוא היה עד לדברים רבים אליהם הוא בז, ובעיקר לשנאה שנוצרה מהסכסוך שקיימת עד היום. באותה שנה הוא נפגש עם קבוצה של פלסטינים וישראלים שטענו שהם רוצים להילחם באופן פסיבי למען שינוי, תחת המטרייה של הארגון הממומן מכל העולם ״שלום עכשיו״. בשבוע שלאחר מכן הזמין אותו ״שלום עכשיו״ להפגנה לא אלימה בה הוכה ונעצר על ידי חיילי צה"ל, וכל מה שהארגון עשה בכספים הבלתי מוגבלים היה לצלם אותו ולאחל לו בהצלחה. למרות שאיבד תקווה בכל הקשור לתעשיית השלום הממוסדת, הוא המשיך לשמור על קשר עם ישראלים.

בשנת 2000, ג'ון הפך לעיתונאי במהלך פשיטות הצבא הישראלי בגדה המערבית וסיקר את כל סוגי הטרגדיות המתרחשות על ידי שני הצדדים, עד שב2001 הותקף על ידי צה"ל במקום שלא היה אמור להגיע אליו, וליד יריחו, רימון של גז מסוג מסוים הושלך לתוך מכוניתו, והדבר הבא שזכר היה שהעירו אותו בתוך אמבולנס צבאי עם מגן דוד. הוא החל להרגיש תחושות מוזרות 2-3 ימים לאחר שאיפת הגז, ועד היום הוא בכיסא גלגלים עם הפרעה נוירולוגית בלתי ניתנת לטיפול אך ניתנת לניהול.

איך ולמה הייתי שותף להקמת הבית?

"בשנת 2014 בזמן שגלשתי בפייסבוק, בדקתי קבוצות דיון פוליטיות שונות העוסקות בסכסוך והבחנתי בפוסטים מעניינים ללא שנאה באחת הקבוצות, אז החלטתי ליצור קשר עם הבחור הישראלי האקראי הזה, ינון דן קהתי, ועד מהרה מצאתי שהרעיונות שלנו היו מאוד דומים. שעות הפכו לימים שהפכו לשבועות, ובסופו של דבר החלטנו להקים ארגון שלא יהיה נשלט או מושפע על ידי גורמים זרים או תרומות מהמערב. קראנו לו 'הבית' כדי לציין שאלו שגרים בארץ, בבית שלנו, יהיו אלה שישפיעו על הארגון הזה כקול הקולקטיבי של עם הארץ".

ג׳ון אליאס דעיבס