סמנתה עלתה לישראל בגיל 16 בהתבסס על אמונתה שהגיע הזמן שהעם היהודי יחזור למולדתו וייקח חלק פעיל בהפיכתה למקום טוב יותר. לאחר סיום התיכון שירתה שנתיים כבת שרות ולאחר מכן סיימה את לימודי מדעי המדינה וניהול חינוכי באוניברסיטת בר אילן.

באוניברסיטת בר אילן היא לקחה על עצמה תפקידים קהילתיים של הסברה עבור עמיתים לסטודנטים עולים, וניהלה את תוכנית מודל האומות המאוחדות. הצלחתה בניהול תוכנית זו תוך הובלת יוזמות ב-IMUNA (איגוד האומות המאוחדות הבינלאומיות) הובילה למינויה על ידי משרד החוץ לייצג את ישראל ב-OSCE בסלובקיה כדי לשתף פעולה עם מנהיגים צעירים אחרים בזיהוי האיומים הנוכחיים ומתן פתרונות לאבטחה ולעולם בטוח יותר עד 2030.

סמנתה עבדה עם אוכלוסיות מגוונות בישראל כולל אתיופים, בדואים, ערבים, עולים חדשים, יתומים, חולי נפש וקבוצות מוחלשות אחרות. היא לומדת לMBA תוך ניהול קהילת ״אורבן פלייס״ בירושלים. עבודתה בהתנדבות כמנהלת הפיתוח ב-JEM (התנועה להעצמה יהודית), מתמקדת בסדרה הדוקומנטרית We Were Never Lost.

סמנתה מתחייבת לפרויקטים שהיא מאוד מזדהה איתם. הבית מיישר קו עם שאיפתה לעתיד מזהיר לכלל בישראל.

למה אני חלק מהבית?

"אחד הדברים החזקים ביותר שאתה יכול לעשות עבור מישהו הוא להחדיר בתוכו תחושת העצמה ותקווה. זה מה שאנחנו עושים בבית. אנחנו נותנים לערבים וליהודים תחושה שאנחנו יכולים לשנות את הסטטוס קוו לטובה כי זה מתחיל קודם כל בשינוי התפיסה של האחר ללמוד להתאחד. ברגע שבו אנחנו לומדים שאנחנו יכולים לנהל שיחה אחד עם השני, למרות שאולי לא נסכים על כל הנקודות, זה מאפשר לנו ללמוד ששנינו רוצים שלום וזה מספיק כדי להניע את הכדור קדימה".