דרכי פעולה
הבהרה ביחס לדרכי הפעולה של הבית וייעודן
שינוי הדינמיקה: שלושת פעולות אלה הן הטקטיקה והפרקטיקה של הבית. הן מיועדות בעיקר לשנות את הדינמיקה השלטת בתהליך השלום המסורתי על ידי כך שההשפעה עליו תהיה באמצעות מעורבות ישירה ובלעדית של בני הארץ.
בלעדיות מקומית: הבית מדגיש את הצורך בהדרתם של בעלי אינטרסים זרים מהתהליך, שלמרות רצונם הטוב ונכונותם לסייע, מפריעים להתהוות הבריאה שצריכה להתפתח באופן טבעי בין בני המקום.
חופש הביטוי וחופש הבחירה: הבית פועל מתוך הערכה כי ככל שפעולות אלה יתבצעו, יתרחבו ויצמחו, כך יתפתחו גם קשרים בין קהילתיים בין יהודים וערבים בין הים לנהר, וכן יתפתחו סוגיות קריטיות הקשורות בחופש הבחירה וחופש הביטוי החיוניות לתחילת התהליך.
פגישות תיאום וחשיבה משותפת
מפגשים הפתוחים באופן בלעדי לבני המקום, יהודים וערבים מכל רחבי הארץ, תוך דגש על שילובם של אנשי ההתיישבות היהודית וערביי יהודה והשומרון מהקהילות השכנות והעוינות בקדמת הבמה.
המפגשים
הכל מתחיל בבניית אמון בין-אישי וכבוד הדדי בין תושבים מקהילות שכנות (ואפילו עוינות) ותרבויות שונות באותו השולחן ובאותו החדר, מתוך ידיעה מראש שהשיח יהיה לעיתים מאתגר ולא פשוט. במפגשים אלה מתבצע סבב היכרות קצר ותיאום ציפיות בקרב כלל המשתתפים, תכנון פעולות עתידיות, ושיח פתוח המבוסס על הקשבה קיצונית בעניינים הקשורים לזהות והיסטוריה, המציאות משני עברי המתרס וחלופות מדיניות למצב הקיים. ריכוז המאמצים מתמקד בתושבים מקהילות סמוכות מתוך הנחת העבודה שהקרבה הגיאוגרפית, ולכן, האינטרסים המקומיים המשותפים שיש לתושבים אלה, תגדיל את הסיכויים לשימור וחיזוק הקשר ולפגישות המשך.
המטרה
המטרה העיקרית של מפגשים אלה היא להביא אנשים מזהויות, דעות וקהילות שונות, להתבונן כיצד כל אחת ואחד משתלב בתמונה הגדולה שמרכיבה את המציאות הכוללת שלנו בארץ, ולקבל ביחד החלטות באופן שמביע אחדות ממקום של הבדלים, לא ממקום של אחידות.
התמונה הגדולה
באופן מטאפורי, התוצאה של השלום דומה להרכבת תמונת פאזל גדולה. בפאזל זה ישנם הרבה חלקים, אך אף אחד מהם איננו זהה לאחר. אי אפשר להתחיל במלאכת הרכבת התמונה ללא כינוס כלל החלקים השונים בפאזל, ואי אפשר לחבר בין החלקים השונים כאשר מנסים להציב חלקים שמתאימים למרכז במסגרת, ולהיפך.
כל חלק שונה ומיוחד בפני עצמו.
הפאזל הזה הוא מגוון האמונות, התפישות הפוליטיות, הדעות, העדות, הזהויות, והתרבויות של תושבי הארץ.
לא מדובר כאן בהבאת הצד השני לצד שלנו, אלא בהבאתו לדבר מה גדול יותר, גם ממנו וגם מאיתנו.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1865-1935):
״בני האדם טועים בכך שהם מאמינים כי שלום בעולמנו משמעו שכולם יחלקו את אותן תפישות עולם ויחשבו באותו האופן. שלום אמיתי, לעומת זאת, מגיע בדיוק מתוך שגשוגן של תפישות מגוונות. כאשר כל הצדדים השונים של הנושא נחשפים ואנו מסוגלים להבהיר את מקומו של כל אחד מהם – זוהי המשמעות של השלום האמיתי.״
חופש הביטוי
יצירת שיח הפתוח בלעדית לבני המקום ומכל עמדה פוליטית, אשר מביא לשולחן הדיונים גם את בעלי הדעות שבדרך כלל מודרים ולא מקבלים במה בארגוני השלום המסורתיים, תוך דגש על קידום חופש הביטוי של ערביי יהודה והשומרון אשר מושתקים תחת המערכת הדיקטטורית של הרשות הפלסטינית.
שבירת תיבות התהודה
הבית מעודד את חופש הביטוי, תרבות הדיון, חופש המידע ושבירת תיבות התהודה, ובעיקר את חשיפת החלקים השונים בתמונה הארצית הגדולה והבאתם לאותה במה לדיון פומבי משותף בסדרה של וועידות, כנסים, ומפגשים שכותרתם: על הבמה – משיח בטוח לשיח הפתוח.
סוף להשתקה
במסגרת המאבק על חופש הביטוי, הבית מתמודד מול גורמים שונים המדכאים את חופש הביטוי והשיח הפתוח אשר מונעים את התהוות המסגרת לבירור אידיאולוגי ולחיבור בין יהודים וערבים, למשל: הרשות הפלסטינית וחמאס, ארגוני חרם, וכל תנועה או אנשי ציבור הנוקטים בשיטות המדכאות את הדיון החופשי והפתוח על עתיד הארץ.
השפעה מקומית
הדיון שהבית מוציא לפועל מתקיים במעמד ציבורי באמצעות כנסים והרשתות החברתיות, במטרה לקדם תהליך של בירור כלל ארצי ביחס לענייני הסטוריה, זהות, המציאות בשטח ושינוי תפישתי על ידי מתן במה לרעיונות וחלופות אפשריות לסטטוס קוו.
דיון מקומי
דלת הבית פתוחה לכל בעלי הדעות בארצנו לדיון כולל ומקומי. בנוסף לאנשים הרואים עמנו עין בעין, אנו מזמינים לדיון הזה גם, ובעיקר, את בעלי הדעות עמם יש לנו מחלוקות המתנגדים למתווה האידיאולוגי אותו אנו מקדמים. מתוך כבוד למחלוקת לשם בירור סוגיות גדולות, הבית פתוח לדיון עם כל בעל דעה ועל כל התוכניות הפוליטיות, לרבות אלו שלא תואמות ואפילו נוגדות את קווי המתאר שלנו.
מהפכת המידע
ההווה איננו מצב קבוע, והמציאות ממשיכה ותמשיך עוד להתהוות מול עינינו. מה שהיה נכון אתמול, לא בהכרח נכון בימינו. למרות שהמלחמה בינינו נמשכת עשרות שנים, הערבים והיהודים שייכים למשפחה שמית אחת ובעלי שורשים משותפים של מאות ואלפי שנים. למרות שהאינטרנט, התקשורת הממוסדת והרשתות החברתיות יכולות לייצר דמוניזציה, הסתה ופילוג, יש בהן גם את הפוטנציאל לייצר תהליך חיובי הפוך. הודות למהפכת המידע בתקופתנו גם השנאה, האדישות, הבורות והמלחמה בינינו לא יישארו לנצח.
״העלה את מילותיך, לא את קולך. זהו הגשם שמגדל את הפרחים, לא הרעמים.״
״מנקים את השנאה״ היא הפעילות המרכזית של ארגון הבית, ומשלבת בין המפגשים המשותפים, קידום השיח הפתוח וחופש הביטוי, ופעולה מאחדת למען גורם שגדול מכולנו – איכות הסביבה, אהבת המולדת וקדושת הארץ, ירושלים והר הבית. זוהי פעולה לניקיון אשפה המיועדת באופן ראשוני לבני המקום, יהודים וערבים, ומטרתה לבנות אמון, באופן מעשי ופסיכולוגי, בין תושבים מהקהילות היהודיות והערביות ברחבי הארץ והעולם באמצעות עשייה על בסיס הכבוד לאדם ולאדמה.
המהות של מא"ה (מנקים את השנאה)
בפעולה זו אנשים מהזהויות, התרבויות, והאמונות השונות מנקים את הארץ באופן הייחודי לכל מקום וקהילה, ביחד וגם לחוד, במטרה לבנות אמון ואחדות, בעיקר בין תושבים מקהילות שכנות ועוינות בלב הסכסוך היהודי–ערבי.
לא מתוך אחידות – אלא מתוך הבדלים.
חלק מנקים מתוך האהבה למולדת.
חלק מנקים מתוך הדאגה לטבע ואיכות הסביבה.
חלק מנקים מתוך האמונה בה׳, בקדושת ארץ ישראל, ירושלים והר הבית.
האמונות והגישות שונות, אך הפעולה היא אותה פעולה. תהיה הסיבה אשר תהיה, העשייה המשותפת היא למען מטרה שגדולה יותר מכולנו. האדמה שלנו, באם אנו רואים בה כמולדת, טבע או ארץ קודש, היא גורם אשר גדול יותר מכלל התרבויות, הזהויות ובני האדם השונים אשר חיים עליה – יהודים או ערבים.
זו זכות לחיות בארץ ישראל, ולכן חובה להתייחס אליה בהתאם.
מבחן הבית
א. האם לאנשים זכות לטעון שהארץ היא ביתם כל עוד הם מחללים את כבודה ומתייחסים אליה כמזבלה או מאפרה?
ב. האם לאדם יש זכות להתלונן על המציאות כל עוד לא לקח על עצמו אחריות במטרה לעשות את הארץ למקום מחייה נקי וטוב יותר למען כלל תושביה?
ג. אם בחרת להתנגד לניקיון הבית שלנו – כנראה שזה לא הבית שלך.
משפט שלמה
ספר מלכים א׳, פרק ג׳
כד. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, קְחוּ לִי חָרֶב; וַיָּבִאוּ הַחֶרֶב, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. כה. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם; וּתְנוּ אֶת הַחֲצִי לְאַחַת, וְאֶת הַחֲצִי לְאֶחָת. כו. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בְּנָהּ הַחַי אֶל הַמֶּלֶךְ, כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנָהּ, וַתֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי, וְהָמֵת אַל תְּמִיתֻהוּ; וְזֹאת אֹמֶרֶת, גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ. כז. וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר, תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי, וְהָמֵת, לֹא תְמִיתֻהוּ: הִיא, אִמּוֹ.
משפט שלמה
האישה שבחרה בחלוקת הילד כשלה בטיעון על הזכות לאמהות.
משפט הבית
אנשים שבוחרים בחלוקת המולדת נכשלים בטיעון על הזכות על ארץ ישראל.
פסק דין הבית
אשפה תמורת שלום במקום שטחים תמורת שלום.
אחדות במקום חלוקה
ארץ ישראל לא תיתן שיחלקו אותה. כפי שאף אחד לא מוכן לחלק את היקר לו מכל, גם בני המקום ששייכים לאדמה לא יסכימו לחלק אותה. לכן, במקום חלוקת הארץ ושטחים תמורת שלום, אנו בוחרים את אחדות הארץ ואיסוף אשפה תמורת שלום.
הקרב על התודעה
במסגרת המאבק על התודעה, גורמים שיחרימו, יתנגדו או יחבלו בפעולות לניקיון אדמתנו, יתבררו כצבועים ולא לגיטימיים, מאחר ומי שטוען מצד אחד לזכויות על הארץ, אך מאידך מתנגד לשמירה על הטבע, איכות הסביבה והאדמה – כמוהו כאם המזויפת ממשפט שלמה.
שמירה על ארץ ישראל
השמירה על כבוד האדמה באמצעות הניקיון הפיזי שלה היא הבסיס לפעולות משותפות וגם נפרדות לבניית אמון בין תושבי הקהילות השונות בכל הארץ, ובמיוחד בין הקהילות העוינות בלב הארץ. הפעולות נעשות ביחד וגם לחוד על מנת לבטא הן את המשותף, והן את ההבדלים והייחודיות של כל תרבות וקהילה.
צמצום הסכסוך
כארגון, הבית מעמיד את עצמו במבחן הסבלנות וההתמדה. הסכסוך לא יגיע לסיומו בין לילה, אך מצד שני גם לא ניתן לנהל אותו לנצח מבלי לשאת בהשלכות השליליות שלו. בכוונתנו להפחית ולטהר את ארץ ישראל משנאה בין בני אדם ומזיהום הארץ והאדמה על ידי ביצוע צעדים לצמצום הסכסוך ולהרחבת הקשרים בין תושבים מקהילות שכנות ועוינות.
האשפה ובדלי הסיגריות שנמצאים בכל הארץ הם הזדמנויות ליצירת תהליך של חיבור ממקום של הבדלים.
מנקים את השנאה: אחדות מתוך הבּדלים